fbpx

ארגונים קוונטיים: איך מנהלים ארגון בעולם של אי-ודאות ושינויים מתמידים?

ארגונים קוונטיים – צוות עובדים משתף פעולה בסביבת עבודה דינמית, עם מסכים המציגים נתונים וקשרים חזותיים המסמלים חדשנות, גמישות וסינרגיה ארגונית.
שתפו בפייסבוק
 
 
 
 

מארגון כמכונה לארגון גמיש, מחובר ומסתגל – מבט דרך תפיסת הסינרגיה הארגונית

מאת ד"ר רמי בן־ישי, מפתח תפיסת הסינרגיה הארגונית

דמיינו ארגון שהשקיע חודשים בבניית תוכנית אסטרטגית. ההנהלה הגדירה מטרות, חילקה אחריות, קבעה תקציבים ובנתה תוכנית עבודה מפורטת.

ואז המציאות משתנה.

טכנולוגיה חדשה משנה את כללי המשחק. מתחרה מציג פתרון שלא היה קיים קודם. לקוחות משנים את העדפותיהם. כלי בינה מלאכותית מאפשר לבצע בתוך דקות משימות שבעבר נמשכו ימים.

הארגון נדרש להגיב במהירות, אבל ההחלטות עדיין צריכות לעבור דרך שרשרת ארוכה של מנהלים. המחלקות פועלות בנפרד, העובדים חוששים לחרוג מתחומי האחריות שלהם, והמידע החשוב שנמצא בשטח אינו מגיע בזמן למי שמקבל את ההחלטות.

הבעיה אינה בהכרח באסטרטגיה. ייתכן שהיא מצוינת.

הבעיה היא שהארגון נבנה כדי לפעול בעולם יציב יחסית, בעוד המציאות מחייבת אותו להתמודד עם שינוי מתמיד.

כיצד יכול ארגון לשמור על יציבות, סדר ואחריות, ובו בזמן להיות גמיש, יצירתי ומהיר תגובה?

אחת הדרכים המעניינות לחשוב על האתגר הזה היא באמצעות המושג ארגון קוונטי.

מהו ארגון קוונטי?

ארגון קוונטי הוא תפיסה ניהולית המשתמשת במטאפורות מעולם הפיזיקה הקוונטית כדי לתאר ארגון המסוגל להתמודד עם אי-ודאות, לקיים קשרים מורכבים בין חלקיו, לאפשר פעולה מבוזרת ולהסתגל במהירות לשינויים.

חשוב להדגיש: ארגון אינו מערכת פיזיקלית קוונטית. המונח אינו מתאר יישום של חוקי הפיזיקה על בני אדם או על חברות עסקיות, אלא מציע שפה לחשיבה על מורכבות, תלות הדדית וריבוי אפשרויות.

במקום לראות את הארגון כמכונה המורכבת מחלקים נפרדים, התפיסה הקוונטית מזמינה אותנו להתבונן בו כמערכת של יחסי גומלין, שבה שינוי בחלק אחד עשוי להשפיע על חלקים רבים אחרים.

מנקודת המבט של תפיסת הסינרגיה, השאלה המרכזית אינה רק כיצד כל יחידה בארגון מבצעת את תפקידה, אלא כיצד יחסי הגומלין בין היחידות מאפשרים לארגון ליצור ערך משותף.

מארגון מכני לארגון אורגני – ומשם לחשיבה קוונטית

במשך שנים רבות התבסס הניהול הארגוני על תפיסה מכנית.

הארגון נתפס כמערכת מסודרת של תפקידים, מחלקות, סמכויות ונהלים. לכל עובד תחום אחריות מוגדר, ולכל מנהל מקום ברור בהיררכיה.

לתפיסה הזאת היו, ועדיין יש, יתרונות חשובים: סדר, יעילות, אחריות, יכולת בקרה ואחידות בתהליכים.

אולם ככל שהסביבה העסקית הפכה למורכבת יותר, התברר שלא תמיד אפשר לנהל ארגון כאילו היה מכונה שניתן לתכנן מראש את כל פעולותיה.

כבר באמצע המאה העשרים התפתחו גישות שראו בארגון מערכת אורגנית, המסוגלת ללמוד, להשתנות ולהתאים את עצמה לסביבה.

בהמשך התפתחו גישות כגון ניהול מטריציוני, ניהול איכות כולל, ניהול רזה ושיטות עבודה אג'יליות, שהדגישו בדרכים שונות את חשיבות התהליכים, שיתוף הפעולה, הלמידה והתגובה לשינויים.

החשיבה הקוונטית אינה מבטלת את הגישות האלה ואינה מחליפה אותן בתיאוריה מדעית חדשה של ארגונים.

היא מציעה להרחיב את נקודת המבט.

במקום לשאול רק מי אחראי על כל משימה, נשאל גם כיצד מידע זורם בארגון, כיצד יחידות משפיעות זו על זו, היכן מתקבלות החלטות, ואיך ניתן לשמר כמה אפשרויות פעולה כאשר העתיד עדיין אינו ברור.

חמשת העקרונות של תרבות ארגונית קוונטית

כדי להפוך את החשיבה הקוונטית מרעיון מופשט לתפיסה ניהולית שימושית, אפשר להבחין בחמישה עקרונות מרכזיים.

1. היכולת לפעול בתנאי אי-ודאות ולבחון אפשרויות במקביל

מנהלים רגילים לחפש ודאות.

הם רוצים לדעת מהי התוכנית הנכונה, מה צפוי לקרות ומה תהיה התוצאה של כל החלטה.

אבל בעולם המשתנה במהירות, לעיתים אין די מידע כדי לדעת מראש איזו אפשרות תצליח.

בפיזיקה הקוונטית קיים מושג הנקרא סופרפוזיציה, המתאר מצב פיזיקלי באמצעות שילוב של מצבים אפשריים. כמטאפורה ניהולית, אפשר להשתמש בו כדי לחשוב על היכולת להחזיק כמה חלופות פתוחות לפני שמתחייבים לפתרון אחד.

למשל, חברה המבקשת להיכנס לשוק חדש אינה חייבת להשקיע מיד את כל משאביה באסטרטגיה אחת.

היא יכולה לבחון כמה אפשרויות, לבצע ניסויים מוגבלים, ללמוד מתגובות הלקוחות ורק לאחר מכן להרחיב את הפעילות המתאימה.

המשמעות אינה הימנעות מהחלטות, אלא קבלת החלטות באופן המאפשר למידה והתאמה.

ארגון כזה אינו מצפה לבטל את אי-הוודאות. הוא מפתח יכולת לפעול בתוכה.

2. ראייה מערכתית: להבין שכל חלק משפיע על השלם

בארגון מסורתי, כל מחלקה נמדדת לעיתים בעיקר על פי הישגיה.

מחלקת המכירות נדרשת להגדיל הכנסות. מחלקת התפעול נדרשת לצמצם עלויות. מחלקת השירות נדרשת לשפר את שביעות רצון הלקוחות.

אבל מה קורה כאשר מחלקת המכירות מבטיחה ללקוחות שירות שהתפעול אינו מסוגל לספק?

ומה קורה כאשר התפעול מצמצם עלויות באופן שפוגע באיכות השירות?

כל מחלקה עשויה לעמוד ביעדיה, ובכל זאת הארגון כולו עלול להיפגע.

כאן באה לידי ביטוי החשיבה המערכתית.

הארגון אינו רק אוסף של יחידות. הוא מערכת שבה התוצאות של כל יחידה תלויות גם באיכות יחסי הגומלין שלה עם האחרות.

המטאפורה הקוונטית של שזירה יכולה לעזור להמחיש תלות הדדית, אך אין פירוש הדבר שקיימת שזירה פיזיקלית בין מחלקות או עובדים.

בתפיסת הסינרגיה אנחנו מתמקדים בדיוק במרחב הזה: בממשקים, בגבולות ובתקשורת שבין חלקי הארגון.

הצלחת הארגון אינה תלויה רק במצוינות של כל יחידה בנפרד, אלא גם ביכולת של היחידות לפעול יחד.

3. דינמיות ויכולת תגובה מהירה

ארגון הפועל בסביבה משתנה חייב לדעת לזהות שינויים ולהגיב אליהם.

אבל מהירות תגובה אינה תלויה רק בטכנולוגיה.

לעיתים המידע כבר קיים בארגון, אך הוא אינו מגיע למקום שבו ניתן להשתמש בו.

עובד שירות מזהה שינוי בהתנהגות הלקוחות. איש מכירות מבחין במגמה חדשה בשוק. עובד ייצור מגלה דרך יעילה יותר לבצע פעולה.

אם המידע הזה נתקע בגבולות שבין היחידות, הארגון מאבד הזדמנויות.

ארגון גמיש יוצר מנגנונים המאפשרים למידע לעבור במהירות, להיבחן ולהפוך לפעולה.

המשמעות אינה שכל עובד יכול לקבל כל החלטה. המשמעות היא שיש להגדיר מראש אילו החלטות ניתן לקבל באופן מקומי, אילו מחייבות תיאום ואילו חייבות להתקבל ברמת ההנהלה.

כך אפשר לשלב בין מהירות לבין אחריות.

4. ביזור סמכויות וצמיחה מתוך הארגון

בארגון היררכי מסורתי, חלק גדול מההחלטות מתקבל בראש הפירמידה.

אולם ככל שהארגון גדל והסביבה נעשית מורכבת יותר, לא תמיד ההנהלה הבכירה מחזיקה במידע העדכני ביותר.

לעיתים דווקא העובדים הנמצאים בקשר ישיר עם הלקוחות, הספקים או הטכנולוגיה מזהים ראשונים את השינויים.

ביזור סמכויות מאפשר להעביר חלק מהאחריות לקבלת החלטות למקומות שבהם נמצא הידע הרלוונטי.

אבל כאן קיימת סכנה.

אם כל יחידה תפעל באופן עצמאי לחלוטין, ללא תיאום עם האחרות, הארגון עלול להפוך לאוסף של יחידות מנותקות.

לכן, ביזור לבדו אינו יוצר סינרגיה.

כדי שביזור יתרום לארגון, יש לשלב אותו עם מטרות משותפות, גבולות מוסכמים, תקשורת איכותית ואחריות הדדית.

האתגר אינו רק לתת ליחידות יותר עצמאות, אלא לאפשר להן להיות עצמאיות ומחוברות בעת ובעונה אחת.

5. שקיפות מידע ולמידה משותפת

מידע הוא אחד המשאבים החשובים ביותר בארגון.

כאשר מידע נשמר בתוך מחלקות, אצל מנהלים מסוימים או במערכות שאינן מתקשרות זו עם זו, קשה ליצור תמונה ארגונית משותפת.

לעומת זאת, כאשר מידע רלוונטי זמין לאנשים הזקוקים לו, ניתן לשפר את קבלת ההחלטות ואת שיתוף הפעולה.

אין פירוש הדבר שכל המידע חייב להיות גלוי לכולם. קיימים שיקולים של פרטיות, סודיות מסחרית, אבטחת מידע ואחריות מקצועית.

המטרה היא ליצור שקיפות מתאימה, המאפשרת לכל אדם להבין את ההקשר הרחב של עבודתו ולתרום להצלחת הארגון.

למידה משותפת מחייבת גם תרבות שבה אפשר להעלות שאלות, להצביע על בעיות ולהודות בטעויות בלי שכל דיווח על קושי יהפוך מיד לחיפוש אשמים.

מה הקשר בין ארגונים קוונטיים לתפיסת הסינרגיה?

כאן אנחנו מגיעים בעיניי לשאלה המרכזית.

אפשר לבנות ארגון מבוזר, להטמיע טכנולוגיות מתקדמות, לקצר תהליכי קבלת החלטות ולהעניק לעובדים עצמאות רבה יותר.

אבל האם כל אלה מבטיחים שהארגון יפעל בצורה טובה יותר?

לא בהכרח.

ארגון יכול להיות גמיש מבחינה מבנית, ובכל זאת לסבול מקונפליקטים, מחוסר אמון, ממאבקי כוח ומנתקים בתקשורת.

לכן, השינוי המבני אינו מספיק.

בספרי "סינרגיה ארגונית – איך תפיק יותר מהמשאבים הקיימים" אני מציג שלושה מושגי יסוד המשפיעים על איכות יחסי הגומלין: שונות, גבולות ותקשורת.

שלושתם רלוונטיים במיוחד לארגון המבקש לפעול בעולם של אי-ודאות.

שונות: לאפשר לרעיונות שונים להיפגש

ארגון זקוק לאנשים בעלי ידע, ניסיון, תפיסות ויכולות שונות.

השונות מאפשרת לארגון לבחון בעיות מכיוונים שונים ולזהות אפשרויות חדשות.

אבל שונות כשלעצמה אינה יוצרת סינרגיה.

אם כל אדם משוכנע שרק הדרך שלו נכונה, השונות עלולה להפוך למקור לחיכוך.

האתגר הניהולי הוא ליצור תנאים שבהם אנשים מסוגלים להכיר בערך של נקודות מבט שונות ולשלב ביניהן.

גבולות: ליצור גמישות בלי לאבד אחריות

בארגון קיימים גבולות בין תפקידים, מחלקות, יחידות ניהול ותחומי מומחיות.

גבולות נוקשים מדי עלולים למנוע זרימת מידע ושיתוף פעולה.

גבולות מטושטשים עלולים ליצור בלבול, כפילויות ומאבקים על סמכויות.

גבולות גמישים, לעומת זאת, מאפשרים לשמור על זהות, אחריות וסדר, ובו בזמן להתאים את יחסי העבודה לצרכים המשתנים.

הארגון הקוונטי, במובנו הניהולי, זקוק במיוחד לגבולות מהסוג הזה.

תקשורת: מהעברת מידע ליצירה משותפת

בארגונים רבים התקשורת משמשת בעיקר להעברת הנחיות, דיווחים ועדכונים.

אלה תפקידים חשובים, אבל הם אינם מספיקים כדי ליצור סינרגיה.

בתפיסת הסינרגיה אני מבחין גם בתקשורת מתיכה, שבה הצדדים אינם מסתפקים בהחלפת מידע, אלא משלבים את הידע ואת נקודות המבט שלהם כדי ליצור פתרון חדש.

כאשר מחלקת הפיתוח, מחלקת השירות ומחלקת המכירות מצליחות לחשוב יחד על צורך של לקוח, הן עשויות להגיע לפתרון שאף אחת מהן לא הייתה מפתחת לבדה.

זהו ההבדל בין תיאום לבין יצירת סינרגיה.

מודל F7: כיצד מזהים את איכות יחסי הגומלין בארגון?

אחד הכלים המרכזיים בתפיסת הסינרגיה הוא מודל F7, המבחין בין שבעה דפוסים של יחסי גומלין.

הדפוסים מתחלקים לשלוש קבוצות:

דפוסים איכותיים: תלות הדדית, השקה וסינרגיה.

דפוסים ניטרליים: היררכיה ונתק.

דפוסים הרסניים: טשטוש ופלישה.

המודל מאפשר לבחון מה באמת מתרחש בממשקים שבין אנשים, צוותים ויחידות ארגוניות.

למשל, ארגון יכול להצהיר שהוא מעודד שיתוף פעולה, אך בפועל מנהלים עשויים להימנע משיתוף מידע כדי לשמור על כוחם.

ארגון אחר יכול להעניק עצמאות רבה לצוותים, אך לא להגדיר את הגבולות ביניהם. התוצאה עלולה להיות כפילות בפעולות, מחלוקות על אחריות ותחושה של פלישה לתחומים מקצועיים.

מנגד, כאשר יחידות מכירות בשונות ביניהן, מסכימות על גבולות ומקיימות תקשורת איכותית, נוצרים תנאים המאפשרים סינרגיה.

לכן, לפני שמשנים את המבנה הארגוני, חשוב לאבחן את דפוסי יחסי הגומלין הקיימים.

לא מספיק לשנות את תרשים הארגון. צריך לשנות גם את הדרך שבה חלקי הארגון פועלים זה עם זה.

דוגמה: כיצד ארגון יכול לפעול אחרת?

נניח שחברה המספקת שירותים מקצועיים מזהה שינוי משמעותי בצורכי לקוחותיה.

בעבר, התהליך היה מתנהל כך:

מחלקת השירות הייתה מדווחת למנהל שלה. המנהל היה מעביר את המידע להנהלה. ההנהלה הייתה מבקשת ממחלקת הפיתוח לבחון פתרון, ובהמשך הייתה מתקיימת סדרה של ישיבות לתיאום בין המחלקות.

בינתיים, צורכי הלקוחות היו עשויים להשתנות שוב.

כעת נבחן אפשרות אחרת.

החברה מקימה צוות משולב הכולל נציגים מהשירות, הפיתוח, המכירות והתפעול.

הצוות מקבל מטרה ברורה, מסגרת תקציבית ותחומי סמכות מוסכמים.

חברי הצוות משתפים מידע באופן שוטף, בוחנים כמה פתרונות ומבצעים ניסויים מצומצמים לפני קבלת החלטה רחבה.

ההנהלה אינה נעלמת מהתהליך. היא מגדירה את הכיוון, את הגבולות ואת המדדים להצלחה, ומסייעת כאשר נדרשות החלטות החורגות מסמכות הצוות.

כך נוצרת אפשרות לפעולה מהירה יותר, בלי לוותר על אחריות ניהולית.

אבל הצלחת המהלך תלויה לא רק במבנה החדש, אלא גם באיכות יחסי הגומלין.

אם חברי הצוות ייאבקו על סמכויות, יסתירו מידע או יתייחסו זה לזה כמתחרים, המבנה החדש לא ישיג את מטרתו.

אם הם יצליחו ליצור תקשורת מתיכה ולשלב את הידע השונה שלהם, עשויה להיווצר סינרגיה.

מה תפקידה של הבינה המלאכותית בארגון הקוונטי?

התפתחות הבינה המלאכותית מוסיפה ממד חדש לדיון.

מערכות AI מאפשרות לעבד כמויות גדולות של מידע, לזהות דפוסים, להציע חלופות ולסייע בקבלת החלטות.

הן עשויות לאפשר לעובדים ולמנהלים לפעול במהירות רבה יותר ולהרחיב את יכולותיהם.

אבל הטכנולוגיה אינה מבטיחה שיתוף פעולה.

ארגון יכול להטמיע מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, ובכל זאת להמשיך לפעול באמצעות מחלקות מנותקות, גבולות נוקשים ותקשורת לקויה.

יתרה מכך, שימוש בטכנולוגיה ללא תיאום עלול ליצור בעיות חדשות: החלטות סותרות, מידע לא עקבי, טשטוש אחריות ותלות בתוצרים שלא נבדקו כראוי.

לכן, השאלה החשובה אינה רק אילו כלים טכנולוגיים הארגון מאמץ, אלא כיצד הכלים האלה משתלבים במערכת יחסי הגומלין שלו.

האם המידע שמייצרת הבינה המלאכותית מגיע לאנשים הנכונים? האם קיימת אחריות ברורה לבדיקת התוצרים? האם הטכנולוגיה מסייעת לשיתוף פעולה בין יחידות או דווקא מעמיקה את הנתק ביניהן?

גם בעידן הבינה המלאכותית, איכות יחסי הגומלין נותרת מרכיב מרכזי ביכולת הארגון להצליח.

כיצד מתחילים לפתח תרבות ארגונית קוונטית?

לא כל ארגון צריך לשנות את המבנה שלו מן היסוד.

למעשה, שינוי ארגוני רחב ללא אבחון מוקדם עלול ליצור יותר בעיות מפתרונות.

אני מציע להתחיל בחמישה צעדים מעשיים.

1. לאבחן את דפוסי יחסי הגומלין

לזהות היכן מתקיימים שיתופי פעולה איכותיים, היכן נוצרים נתקים והיכן קיימים חיכוכים או מאבקי סמכות. מודל F7 יכול לסייע באבחון הזה.

2. לבחון את הגבולות הארגוניים

לבדוק אילו גבולות חיוניים לשמירה על אחריות ומקצועיות, ואילו גבולות הפכו לנוקשים ומונעים תגובה מהירה.

3. לאפשר קבלת החלטות קרובה למקום שבו נמצא הידע

להגדיר אילו החלטות ניתן להעביר לצוותים ולעובדים, תוך שמירה על מסגרת ברורה של סמכויות, אחריות ובקרה.

4. ליצור מנגנונים לתקשורת מתיכה

להקים צוותים חוצי-יחידות, לעודד דיון בין נקודות מבט שונות ולפתח פתרונות משותפים במקום להסתפק בהעברת מידע.

5. לבנות יכולת למידה והסתגלות

לבחון תוצאות, ללמוד מניסויים, לזהות טעויות ולשנות כיוון כאשר המידע החדש מצדיק זאת.

חשוב לזכור שהמטרה אינה להפוך כל תהליך בארגון לגמיש או מבוזר.

יש תחומים שבהם נדרשים נהלים קבועים, בקרה הדוקה והיררכיה ברורה.

היכולת הניהולית החשובה היא לדעת מתי נדרשת יציבות ומתי נדרשת גמישות, וליצור את יחסי הגומלין המתאימים לכל מצב.

האם הארגון הקוונטי הוא העתיד של עולם הניהול?

המושג "ארגון קוונטי" עשוי להישמע חדשני, אבל חלק גדול מהעקרונות שהוא מבטא מוכרים מעולם הניהול כבר שנים רבות.

חשיבה מערכתית, ארגונים אורגניים, ביזור סמכויות, למידה ארגונית ושיתוף פעולה אינם רעיונות חדשים.

החידוש אינו בהכרח בכל עיקרון בנפרד, אלא בניסיון לחבר ביניהם לתפיסה המותאמת לעולם שבו שינוי ואי-ודאות הם חלק בלתי נפרד מהמציאות.

מנקודת המבט שלי, תפיסת הסינרגיה מספקת בסיס חשוב למהלך הזה.

היא מזכירה לנו שגם הארגון הגמיש והטכנולוגי ביותר מורכב מאנשים, מצוותים ומיחידות המקיימים ביניהם יחסי גומלין.

כאשר יחסי הגומלין האלה אינם איכותיים, גם המבנה החדשני ביותר עלול להיכשל.

כאשר הם מנוהלים היטב, הארגון יכול לשלב בין יציבות לשינוי, בין עצמאות לשיתוף פעולה ובין ניסיון מצטבר לחדשנות.

לסיכום: העתיד אינו שייך לארגונים שחוזים הכול, אלא לארגונים שיודעים להשתנות

בעולם שבו המציאות משתנה במהירות, היכולת לתכנן חשובה, אבל היא אינה מספיקה.

ארגונים נדרשים גם לזהות שינויים, ללמוד מהם, לבחון אפשרויות חדשות ולהתאים את דרכי הפעולה שלהם.

החשיבה הקוונטית מציעה לנו להתבונן בארגון כמערכת מורכבת של קשרים, השפעות הדדיות ואפשרויות משתנות.

תפיסת הסינרגיה מוסיפה לכך את הממד המעשי של ניהול יחסי הגומלין: הכרה בשונות, יצירת גבולות מתאימים ופיתוח תקשורת המאפשרת יצירה משותפת.

האתגר של מנהלי העתיד אינו רק לנהל אנשים, משימות ומשאבים.

הוא ליצור מערכת שבה אנשים ויחידות מסוגלים לפעול באופן עצמאי כאשר הדבר נדרש, להתחבר כאשר הדבר נחוץ, וליצור יחד ערך שאינו יכול להיווצר בפעולה נפרדת.

כי בעולם של אי-ודאות, היתרון הארגוני אינו טמון רק ביכולת של כל חלק להשתנות, אלא ביכולת של חלקי הארגון להשתנות יחד.

מוזמנים לצפות בקורס המבוא לשפת הסינרגיה הארגונית
הרשמו לניוזלטר שלנו לקבלת כלים מקצועיים לשיפור השגת היעדים
פרטיותכם יקרה לנו ולא נעשה כל שימוש בפרטים שלכם מלבד לשלוח לכם חומר מקצועי ושיווקי על השירותים שלנו.
דילוג לתוכן